עבירות אלימות ועבירות נשק נמצאות בשנים האחרונות במוקד מדיניות אכיפה מחמירה במיוחד בישראל, וכוללות טווח רחב של מצבים – מתקיפה קלה ועד עבירות המובילות לעונשי מאסר ממושכים.
דרגות עבירות התקיפה בחוק העונשין
חוק העונשין, תשל"ז-1977, מדרג את עבירות התקיפה לפי חומרת הפגיעה: תקיפה סתם (סעיף 379) שעונשה עד שנתיים מאסר; תקיפה הגורמת חבלה של ממש (סעיף 380) שעונשה עד 3 שנות מאסר; פציעה (סעיף 334) שעונשה עד 3 שנות מאסר; וחבלה חמורה (סעיף 333) שעונשה עד 7 שנות מאסר. סעיף 382 לחוק קובע נסיבות מחמירות המכפילות את העונש הבסיסי – בין היתר כאשר התקיפה בוצעה בצוותא, כאשר נפגע קטין בן משפחה או חסר ישע על ידי האחראי עליו, וכאשר נפגעה בן או בת זוג, לרבות לשעבר או ידוע/ה בציבור.
אלימות במשפחה – צו הגנה ותפקיד שירות המבחן
חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, מאפשר לבן משפחה החווה אלימות פיזית או נפשית לפנות לבית המשפט לקבלת צו הגנה עבורו ועבור שאר בני המשפחה. צו כזה עשוי לכלול הרחקה מהבית וממקום העבודה, איסור יצירת קשר, ועוד. לצד הצו, בית המשפט רשאי לחייב את המורחק בהתחייבות לקבלת טיפול, ושירות המבחן ממלא תפקיד מרכזי בהערכת המסוכנות ובליווי ההליך. רשויות האכיפה נוקטות מדיניות מחמירה בתיקי אלימות במשפחה, ופחות נכונות מאשר בעבירות אחרות להסדרים מקלים, גם כשמדובר בסכסוך משפחתי חד-פעמי שהצדדים מבקשים ליישבו ביניהם.
עבירות נשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין
עבירות הנשק המרכזיות מעוגנות בסעיף 144 לחוק העונשין: רכישה או החזקת נשק ללא רשות כדין נושאת עונש מרבי של עד 7 שנות מאסר, ונשיאה או הובלה של נשק שלא כדין – עד 10 שנות מאסר. בשנים האחרונות תוקן החוק כך שנקבע עונש מינימום לעבירות נשק אלה, וכן הוגבלה האפשרות להטיל מאסר על תנאי בלבד ללא מאסר בפועל, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו – שינוי המשקף מדיניות אכיפה מחמירה במיוחד בתחום זה. במקביל, קיים חוק כלי היריה, תש"ט-1949, המסדיר בעיקר את נושא הרישוי (תנאים לקבלה וחידוש של רישיון נשק), וכולל גם עבירות נפרדות משלו, בהן ביטול רישיון נשק בעקבות הרשעה בעבירת אלימות, וחובות דיווח על אובדן או גניבת נשק. בשנים האחרונות הורחבה חובת הרישוי גם על "דמויי כלי ירייה" כגון ציוד איירסופט ו״רפליקות״.
אסטרטגיית הגנה בתיק אלימות או נשק
ההגנה בתיקי אלימות בוחנת בין היתר קיומן של הגנות מוכרות בחוק, כגון הגנה עצמית או קנטור, והיעדר כוונה פלילית, לצד בחינת האפשרות להגיע להסדר מקל מול התביעה במקרים של סכסוכים נקודתיים. בתיקי נשק מתמקדת ההגנה בבדיקת חוקיות התפיסה (למשל חיפוש שבוצע ללא צו כדין), בשאלת היותו של התפוס ״נשק״ כהגדרתו בחוק ובשאלת מודעותו של הנאשם בפועל לקיומו של הנשק בסביבתו.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין ״תקיפה סתם״ לתקיפה הגורמת לחבלות?
תקיפה סתם היא הפעלת כוח ללא הסכמה, גם בלי פגיעה גופנית ממשית (למשל דחיפה), ועונשה עד שנתיים מאסר. תקיפה הגורמת חבלה של ממש דורשת נזק (גם קל) מוכח בפועל ועונשה עד 3 שנות מאסר. עבירה של ״חבלה חמורה״ היא תקיפה שגרמה לחבלה מסוג חמור, כגון שבר או מום, ועונשה עד 7 שנטת מאסר.
קיבלתי צו הרחקה מהבית – מה זה אומר?
צו הגנה או הרחקה מרחיק את החשוד/הנאשם מהבית ומבני המשפחה, יכול לכלול חיוב בקבלת טיפול, וניתן לחידוש בהתאם לנסיבות. הפרתו מהווה עבירה פלילית נפרדת בפני עצמה.
נתפסתי עם אקדח לא רשום – מה צפוי לי?
מדובר בעבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין, שעונשה המרבי עד 7 שנות מאסר, כאשר בשנים האחרונות הוחמרה המדיניות בתחום זה עד כדי קביעת עונשי מינימום, אלא אם קיים טעם מיוחד להקל. יש לשים לב לעובדה כי קיימת החמרה בענישה במקרה של נשיאת נשק (העברה ממקום למקום), להבדיל מהחזקתו.
האם תקיפת בן או בת זוג נחשבת חמורה יותר מתקיפה "רגילה"?
כן. החוק קובע נסיבה מחמירה לתקיפת בן או בת זוג, לרבות לשעבר או ידוע/ה בציבור, המכפילה את העונש הבסיסי הקבוע לעבירה.
מה קורה בעבירת אלימות במשפחה כשהצדדים רוצים לחזור זה לזה?
רשויות התביעה נוהגות בגישה מחמירה ולרוב אינן מתרשמות מרצון הצדדים בלבד – שירות המבחן והערכת המסוכנות מעורבים בהחלטה, שנותרת בסמכות בית המשפט.
משרדנו מתמחה בייצוג בעבירות אלימות במשפחה, תוך שימת דגש על אסטרטגיה נכונה, המביאה לסיום התיק בדרך האופטימלית.
משרדנו מייצג נאשמים וחשודים בעבירות אלימות ונשק מכל הסוגים, תוך דגש על בניית קו הגנה ממוקד כבר משלב החקירה הראשוני.